מהי מתקפת כופר (Ransomware) ולמה היא כל כך מסוכנת לעסק שלך?
מתקפת כופר היא סוג של תוכנה זדונית (נוזקה) אשר לאחר שחדרה למערכת המחשוב, מצפינה את הקבצים והמידע המאוחסנים בה באמצעות אלגוריתם קריפטוגרפי חזק. לאחר ההצפנה, הקבצים הופכים לבלתי נגישים לחלוטין. התוקפים מציגים למשתמש הודעה, לרוב על רקע שולחן העבודה, המבשרת לו על המתקפה ודורשת תשלום כופר, בדרך כלל במטבעות קריפטוגרפיים כמו ביטקוין, בתמורה למפתח ההצפנה הייחודי שיאפשר את שחרור הקבצים.
הסכנה הטמונה במתקפות אלו היא עצומה ורב ממדית. ראשית, קיים הנזק הכלכלי הישיר של תשלום הכופר, שיכול לנוע מאלפי שקלים לעסקים קטנים ועד מיליוני דולרים לארגונים גדולים. שנית, וחשוב לא פחות, הוא נזק ההשבתה. עסק שאינו יכול לגשת לנתוני הלקוחות, למערכות הנהלת החשבונות, למסמכים תפעוליים או לתוכניות ייצור, הוא עסק מושבת. כל שעת השבתה מתורגמת להפסדים כספיים אדירים, פגיעה בלקוחות ושיבוש מוחלט של הפעילות. במקרים רבים, הנזק העקיף מההשבתה עולה עשרות מונים על גובה הכופר עצמו.
האבולוציה של הכופר: מנעילת מסך לגניבת מידע
מתקפות הכופר התפתחו באופן משמעותי בשנים האחרונות. הדורות הראשונים היו פשוטים יחסית ופעלו כ”נועלי מסך” (Screen Lockers) שמנעו גישה למחשב אך לא הצפינו קבצים. כיום, אנו מתמודדים עם נוזקות מתוחכמות המצפינות נתונים ברמת הצפנה צבאית. יתרה מכך, בשנים האחרו-נות התפתח מודל המכונה “סחיטה כפולה” (Double Extortion). במודל זה, לפני שהתוקפים מצפינים את המידע, הם גונבים עותק ממנו. לאחר מכן, הם מאיימים לא רק להשאיר את הקבצים מוצפנים, אלא גם לפרסם את המידע הרגיש שגנבו (סודות מסחריים, פרטי לקוחות, מידע פיננסי) ברשת האפלה אם הכופר לא ישולם. איום זה מגביר באופן דרמטי את הלחץ על הארגון המותקף להיכנע לדרישות.
איך מתקפת כופר חודרת למערכות המחשוב של הארגון?
הבנת וקטורי התקיפה היא הצעד הראשון בבניית הגנה יעילה. התוקפים משתמשים במגוון שיטות יצירתיות כדי להחדיר את הנוזקה לרשת הארגונית, כאשר רובן מסתמכות על חולשה טכנולוגית או על טעות אנוש.
פישינג (Phishing) וספיר פישינג (Spear Phishing)
זוהי שיטת התקיפה הנפוצה ביותר. התוקפים שולחים הודעות דואר אלקטרוני הנחזות להיות לגיטימיות, למשל, חשבונית מספק, הודעת משלוח מחברת שילוח, קורות חיים של מועמד או אפילו הודעה ממחלקת משאבי אנוש. מיילים אלו מכילים קובץ מצורף זדוני (לרוב מסמך Word, Excel או קובץ ZIP) או קישור המוביל לאתר מתחזה. לחיצה על הקישור או פתיחת הקובץ מפעילה את תהליך ההדבקה. ספיר פישינג הוא גרסה ממוקדת יותר, בה התוקף אוסף מידע על הארגון או על עובד ספציפי ומתאים את הודעת הפישינג באופן אישי כדי להגביר את אמינותה.
ניצול חולשות אבטחה (Exploits)
תוכנות ומערכות הפעלה שאינן מעודכנות מכילות פרצות אבטחה ידועות שהאקרים יכולים לנצל. מתקפת הכופר המפורסמת WannaCry, שהדביקה מאות אלפי מחשבים ברחבי העולם ב-2017, ניצלה חולשה בפרוטוקול שיתוף הקבצים של מיקרוסופט (SMB). ארגונים שלא התקינו את עדכון האבטחה שמיקרוסופט שחררה חודשיים קודם לכן, היו חשופים ופגיעים. ניהול עדכונים שוטף הוא קו הגנה קריטי שארגונים רבים מזניחים.
פרוטוקולי גישה מרחוק (RDP) לא מאובטחים
פרוטוקול גישה לשולחן עבודה מרוחק (RDP) מאפשר למשתמשים להתחבר למחשבים ארגוניים מהבית או מחוץ למשרד. כאשר שירות זה חשוף לאינטרנט ללא הגנות מספקות, הוא הופך למטרה נוחה עבור תוקפים. הם סורקים את האינטרנט בחיפוש אחר חיבורי RDP פתוחים ומנסים לפרוץ אליהם באמצעות מתקפות כוח גס (ניחוש סיסמאות) או על ידי שימוש בפרטי הזדהות שנגנבו ממקורות אחרים. לאחר שקיבלו גישה, הם יכולים להפעיל את הכופרה באופן ידני ולהפיץ אותה ברחבי הרשת.
דוגמאות מהעולם האמיתי: כשמתקפת כופר הופכת לסיוט
כדי להמחיש את חומרת האיום, חשוב לראות כיצד הוא פוגע בארגונים אמיתיים, בישראל ובעולם. המקרים הבאים, שזכו לסיקור תקשורתי, הם רק קצה הקרחון של תופעה רחבה וכואבת.
- עיריית נצרת עילית: העירייה חוותה מתקפת סייבר שהצפינה קבצים חיוניים לתפקודה. התוקפים דרשו כופר של עשרות אלפי שקלים, והעמידו את הנהלת העיר בפני דילמה קשה, האם לשלם להאקרים או להסתכן באובדן מידע קריטי. לכתבה המלאה.
- משרד רואי חשבון מוביל: מייל תמים למראה שהתקבל במשרד הכיל נוזקה. עם פתיחתו, הוצפנו קבצי אקסל חיוניים ברשת הפנימית. ההאקרים דרשו 400 אירו בביטקוין. במקרה זה, גם לאחר שהמשרד נכנע ושילם את הכופר, הקבצים לא שוחררו, מה שמדגיש את הסיכון שבתשלום. לכתבה המלאה.
- בית מלון באוסטריה: במקרה יוצא דופן, האקרים השתלטו על מערכת המנעולים האלקטרונית של בית מלון יוקרתי באוסטריה, נעלו את האורחים בחדריהם ודרשו כופר כדי לשחרר את הדלתות. המלון נאלץ לשלם כדי לאפשר לאורחיו לצאת. לכתבה המלאה.
- בית חולים בהוליווד: המרכז הרפואי הפרסבטריאני בהוליווד שותק כמעט לחלוטין למשך יותר משבוע לאחר שתוכנת כופר הצפינה את כל רשומות המטופלים והמערכות הקליניות. התוקפים דרשו סכום אסטרונומי של 3.6 מיליון דולר. לכתבה המלאה.
מקרים אלו מדגישים כי אף ארגון אינו חסין, מתאגידי ענק ועד לעסקים קטנים, ממשרדי ממשלה ועד בתי חולים. ההגנה הטובה ביותר היא מניעה, ולשם כך נדרשת אסטרטגיה מקיפה.
המדריך המלא למניעת מתקפות כופר: אסטרטגיה רב-שכבתית
לא קיים פתרון קסם יחיד שיכול למנוע מתקפות כופר במאה אחוז. ההגנה היעילה ביותר מבוססת על גישה רב-שכבתית, המשלבת פתרונות טכנולוגיים מתקדמים עם חיזוק המודעות והנהלים ברמה האנושית. בגלובל נטוורקס, אנו מיישמים עבור לקוחותינו אסטרטגיית אבטחת מידע הוליסטית המכסה את כל הנקודות הבאות.
הגנה טכנולוגית: בניית חומות בצורות סביב המידע הארגוני
שכבת ההגנה הטכנולוגית נועדה לזהות ולחסום איומים באופן אוטומטי, לפני שהם גורמים נזק.
- אבטחת נקודות קצה (Endpoint Security): כל מכשיר שמתחבר לרשת (מחשב, שרת, לפטופ) הוא נקודת קצה ומהווה שער כניסה פוטנציאלי. יש להתקין פתרון אנטי-וירוס מהדור החדש (NGAV) ופתרון EDR (Endpoint Detection and Response) המסוגל לזהות התנהגויות חשודות של תהליכים במערכת, ולא רק קבצים זדוניים מוכרים.
- אבטחת דואר אלקטרוני: מכיוון שדואר אלקטרוני הוא וקטור התקיפה המרכזי, יש להשקיע בשירות סינון דואר מתקדם. שירות כזה יסרוק קבצים מצורפים בסביבה מבודדת (Sandbox) לפני הגעתם למשתמש, יבדוק קישורים לאתרים זדוניים וישתמש בבינה מלאכותית לזיהוי ניסיונות פישינג מתוחכמים.
- חומת אש (Firewall) וסינון תעבורה: חומת אש מהדור החדש (NGFW) היא שומר הסף של הרשת. יש להגדיר אותה כך שתחסום גישה מיותרת מהאינטרנט לשירותים פנימיים, כמו RDP ו-SMB (פורטים 3389 ו-445). בנוסף, מומלץ ליישם פילוח רשת (Network Segmentation), כך שאם מחשב אחד נדבק, הנוזקה לא תוכל להתפשט בקלות לחלקים אחרים ורגישים יותר של הרשת.
- ניהול עדכונים וטלאים (Patch Management): יש להפעיל מנגנון אוטומטי לעדכון מערכות ההפעלה וכל התוכנות המותקנות (דפדפנים, Adobe Reader, Java וכו’) באופן קבוע. כל עדכון אבטחה שאינו מותקן בזמן הוא דלת פתוחה לתוקפים.
- גיבוי ושחזור (Backup & Recovery): זוהי שכבת ההגנה האחרונה והחשובה ביותר. גם אם כל ההגנות האחרות נכשלו, מערך גיבויים אמין יאפשר לכם לשחזר את המידע ולהתאושש מהמתקפה ללא תשלום כופר. יש לפעול לפי כלל הזהב 3-2-1: שלושה עותקים של המידע, על שני סוגי מדיה שונים, כאשר עותק אחד לפחות נמצא מחוץ לאתר (Off-site), למשל בפתרון שירותי ענן לעסקים. חיוני לוודא שהגיבויים מבודדים מהרשת (Air-gapped) או בלתי ניתנים לשינוי (Immutable) כדי שהכופרה לא תוכל להצפין גם אותם. חשוב לא פחות: לבצע תרגילי שחזור תקופתיים כדי לוודא שהגיבויים תקינים ושתהליך השחזור עובד כמצופה.
- ניהול הרשאות ואימות רב-שלבי (MFA): יש ליישם את עיקרון ההרשאה המינימלית (Principle of Least Privilege), כלומר, כל עובד יקבל גישה רק למידע ולמערכות ההכרחיות לתפקידו. בנוסף, חובה להפעיל אימות רב-שלבי (MFA) על כל השירותים החשובים, כולל דואר אלקטרוני, גישה מרחוק (VPN) ויישומי ענן. MFA מוסיף שכבת הגנה קריטית שמונעת גישה גם אם סיסמת המשתמש נגנבה.
הגורם האנושי: הפיכת העובדים לחומת המגן הראשונה
הטכנולוגיה המתקדמת ביותר לא תעזור אם עובד לוחץ על קישור זדוני. לכן, השקעה בהון האנושי היא חלק בלתי נפרד מאסטרטגיית הגנה מקיפה.
- הדרכות מודעות לאבטחת מידע: יש לקיים הדרכות סייבר תקופתיות לכלל העובדים. ההדרכות צריכות לכלול דוגמאות עדכניות של מיילים זדוניים, ללמד כיצד לזהות סימנים מחשידים (כתובת שולח לא תואמת, שגיאות כתיב, תחושת דחיפות מלאכותית) ולהנחות מה לעשות במקרה של חשד.
- סימולציות פישינג: הדרך הטובה ביותר ללמוד היא דרך התנסות. שליחת מיילים מדומים של פישינג לעובדים באופן מבוקר מאפשרת לבדוק את רמת המודעות, לזהות עובדים שזקוקים לחיזוק נוסף ולשפר את יכולת הזיהוי של הארגון כולו.
- קביעת נהלים ברורים: יש לקבוע נוהל ברור ופשוט לדיווח על אירועים חשודים. כל עובד צריך לדעת למי לפנות (למנהל IT, למחלקת אבטחת מידע) כאשר הוא מקבל מייל חשוד או מבחין בהתנהגות חריגה במחשב. תגובה מהירה יכולה לעצור את התפשטות המתקפה.
מה עושים אם בכל זאת נפגעתם ממתקפת כופר?
גם בארגונים המוגנים ביותר, תקלות עלולות לקרות. אם גיליתם שהרשת שלכם נפגעה, פעולה מהירה, שקולה ומסודרת יכולה לצמצם את הנזק באופן משמעותי. יש לפעול לפי השלבים הבאים:
- בידוד מיידי: זהו הצעד הראשון והקריטי ביותר. יש לנתק את המחשב(ים) הנגוע(ים) מהרשת באופן פיזי (ניתוק כבל הרשת) וכיבוי ה-WiFi. פעולה זו תמנע מהנוזקה להמשיך ולהתפשט לשרתים, לכוננים משותפים ולמחשבים אחרים ברשת.
- הערכת נזקים וזיהוי: יש לאתר את כל המערכות שהושפעו מהמתקפה. במקביל, חשוב לנסות ולזהות את סוג הכופרה הספציפי. ניתן לעשות זאת באמצעות אתרים כמו ‘No More Ransom’ אשר לעיתים מציעים כלי פיענוח בחינם עבור זנים ישנים יותר של כופרות.
- דיווח ופנייה למומחים: אל תנסו להתמודד עם האירוע לבד. פנו באופן מיידי לחברת ה-IT שלכם או לחברה המתמחה בתגובה לאירועי סייבר. המומחים של שירותי מחשוב לעסקים כמו גלובל נטוורקס יודעים כיצד לנהל את האירוע, לשמר ראיות דיגיטליות ולהוביל את תהליך ההתאוששות. במקביל, יש לדווח למערך הסייבר הלאומי ולמשטרת ישראל.
- השאלה הגדולה: האם לשלם את הכופר? ההמלצה הגורפת של רשויות אכיפת החוק ומומחי אבטחה היא לא לשלם את הכופר. תשלום מממן ארגוני פשיעה, מעודד אותם להמשיך במעשיהם, ואין כל ערובה לכך שתקבלו את מפתח הפענוח או שהוא יעבוד. יתרה מכך, אתם מסמנים את עצמכם כמטרה שמוכנה לשלם, מה שעלול להוביל למתקפות עתידיות. עם זאת, במצב בו אין גיבויים והמידע חיוני להמשך קיומו של העסק, ההחלטה הופכת למורכבת וכואבת.
- שחזור והתאוששות: לאחר שהרשת נוקתה והאיום הוסר, מתחיל תהליך ההתאוששות. יש לפרמט לחלוטין את כל המערכות שנדבקו ולהתקין מחדש מערכות הפעלה ותוכנות. לאחר מכן, יש לשחזר את המידע מהגיבוי הנקי האחרון. זהו תהליך מורכב הדורש מומחיות וזמן, אך הוא הדרך הבטוחה היחידה לחזור לפעילות מלאה.
גלובל נטוורקס: השותף שלכם למניעה והתמודדות עם איומי סייבר
ההתמודדות עם איומי סייבר מודרניים דורשת יותר מסתם התקנת אנטי וירוס. היא דורשת שותף טכנולוגי מנוסה שמבין את האיומים לעומקם ויודע כיצד לבנות מעטפת הגנה מקיפה. עם ניסיון של למעלה מ-20 שנה, גלובל נטוורקס מציעה לעסקים שקט נפשי באמצעות סל פתרונות הגנה מתקדם. אנו מתכננים ומיישמים אסטרטגיות אבטחה מותאמות אישית, החל מאבטחת נקודות קצה וסינון דואר, דרך ניהול חומות אש ועד להקמת מערכי גיבוי ענן מתקדמים וחסינים. אנו לא רק מוכרים טכנולוגיה, אנו מספקים שירותי ניטור, ניהול ותגובה שוטפים, כדי להבטיח שהעסק שלכם יישאר מוגן ופעיל. אל תחכו לאסון, צרו איתנו קשר עוד היום לבחינת מערך האבטחה שלכם ולבניית תוכנית הגנה שתשמור על הנכס החשוב ביותר שלכם: המידע.
